למה סיפורים מתאימים למתחילים בגרמנית
על הדף גרמנית נראית קשה יותר ממה שהיא באמת: מילים ארוכות, פעלים בסוף המשפט. סיפור קצר הוא המקום הקל ביותר להתרגל לשני הדברים. הסיפורים כאן הם באורך של 1,100 עד 1,800 מילים, שתים עשרה עד שמונה עשרה דקות כל אחד, והם מכניסים דמויות מוכרות להרפתקאות חדשות: סינדרלה, אלאדין, מוגלי, אצבעונית.
גרמנית כתובה מספרת סיפורים ב־Präteritum: sie wuchs, er starb, sie versuchte. בשיחה כמעט לא שומעים את הצורות האלה, כי שם משתמשים ב־Perfekt, ולכן ייתכן שבקורס לא תפגשו אותן במשך חודשים. ואז מתברר שכל סיפור מלא בהן. לומדים אותן בקריאה.
איך קוראים סיפור בגרמנית כשרק מתחילים
קראו עד סוף המשפט לפני שאתם מחליטים שהלכתם לאיבוד. גרמנית שומרת פועל, או חצי פועל, למקום האחרון, כמו ב־sie kehrte in die Werkstatt zurück, והמשפט מתבהר רק כשמגיעים לשם.
הקישו על המילים הארוכות. Schokoladenmaschine היא בסך הכול Schokolade ו־Maschine. הקשה מראה את הפירוש, ואחרי זמן מה תתחילו לפרק מילים מורכבות בעצמכם.
אחר כך קראו שוב עם שמע, ושמרו את המילים שתרצו לזכור. הן יחזרו בחזרות קצרות ומרווחות עד שתדעו אותן.
שאלות שמתחילים שואלים
- כמה גרמנית צריך לדעת בשביל הסיפורים האלה?
- לעיבודים ברמת A1 מספיקים זמן הווה וכמה מאות מילים. הסיפורים ברמת A2 כתובים ב־Präteritum. אתם לא צריכים לדעת ליצור את הצורות האלה, רק לזהות אותן, והקשה תיתן לכם את הפירוש של כל צורה שעוד לא ראיתם.
- למה בסיפורים כתוב ging ו־sah ולא ist gegangen?
- כי כך כותבים בגרמנית. ה־Perfekt שייך לדיבור, וה־Präteritum שייך לסיפורים, לחדשות ולספרים. כדי לקרוא גרמנית צריך לזהות את שניהם, וסיפורים הם הדרך העדינה ביותר להכיר את השני.
- מה לקרוא אחרי הסיפורים האלה?
- את הסיפורים ברמת B1 שבעמוד הזה, ואחריהם עיבודים ברמת B1 כמו Harry Potter und der Stein der Weisen ו־Der Kleine Prinz.